<h1>פסקי רבינו יוסף הלכ' תענית</h1>
<h2>דף לד.</h2>
כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית, פירוש שקעה לגמרי, דהיינו צאת הכוכבים. ודווקא תענית צבור, אבל תענית יחיד כגון תענית חלום וכיוצא בו לא בעי צאת הכוכבים, דלצעורי בעלמא קביל עליה. וכן היה נוהג רבינו אב"ן ואבי"ה. ורבינו שלמה פירש שלא שקעה עליו חמה, שלא התענה עד הלילה.
בנימוקי רב שרירא גאון זצ"ל כתוב, פירשו גאונים, יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי של כל ימות השנה, ואירע ערב תשעה באב להיות בשני, כיצד הוא עושה. לסעוד פעמיים אי אפשר מפני נדרו. אלא סועד פעם אחת טרם יבוא השמש, דקיימא לן מתענין לשעות. ומתפלל תפלת תענית. וצריך להתפלל מנחה, ואחר כך סועד. ואע"ג דאמרינן [תענית י"ב ע"א] כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית, הני מילי בשאר תעניות. אבל בערב תשעה באב ובערב יום הכיפורים שאי אפשר להשלים התענית, מתענה לשעות ואחר כך סועד. והכי תריצי [הגאונים].
